<h1>הרוקח סימן ר"א</h1>
<h2>דף טז.</h2>
ומה שאומר אחר התקיעות היום הרת עולם לפי שעל ידי התקיעות מתמלא רחמים על כל העולם וכאלו נבראו עתה שכתוב (תהלים מ"ז) ה' בקול שופר ובתשרי נברא אדם לכך אמר היום הרת עולם ובמזמור (תהלים ק"ד) ה' אלהי גדלת מאד ר"עא תיבות כמו הריו"ן ימים ועם ג' ימים לקליטה אז ב"ר ב"טני ימים ובראש השנה העולם כאשה על המשבר. ולפי שכתוב (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר צריך לזקוף השופר ולא למטה על שם עלה אלהים בתרועה ולפי שהאשה הרה ט' חדשים לכך בראש השנה ט' ברכות ואמר ר' יוחנן שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא ויטהר אדם יצרו לאביו שבשמים שהוא למעלה מט' הם ז' רקיעים ורקיע של החיה וערפל תחת רגליו.
ובפסיקתא דרש ר' לוי כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחר אומר זכרון תרועה בזמן שבא בחול יום תרועה יהיה לכם, ובזמן שהוא בא בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין, וכן יסד רבי שמעון בקרובץ של יום שני, לכך בפרשת אמור אל הכהנים אצל שבתון כתוב זכרון לומר בשבת מזכירין, לכך נאמר יהיה לכם שבתון זכרון תרועה, אבל בפרשת פנחס לא אמר שבתון כתיב יום תרועה יהיה לכם, ובמקדש היו תוקעין בשבת, לכך נאמר במזמור הרנינו לאלהים עוזנו בהתחלת התיבות להפך רמז שבת ת"קעו ב"חודש ש"ופר וכן רמז משה ת"עבירו ש"ופר ב"כל ארצכם. וסיום מזמור (תהלים פ"א) הרנינו ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך רמז לאכילת דבש בליל ראש השנה כדי שתהא לו השנה מתוקה דסימנא מלתא הוא כדאמר בפרק א' דכריתות ובפרק בתרא דהוריות אמר אביי יהא רגיל איניש ליכול בריש שתא קרא וכו' בתורה רמוז (שמות ט"ו) וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט וכתיב בעזרא (נחמיה ח') ביום אחד לחדש השביעי ק(ו)דש לה' אלקיכם אל תתאבלו ואל תבכו ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם כי היום קדוש ואל תעצבו הרי עזרא צוה לאכול בראש השנה וכן בירמיה (מ"א) ויהי בחדש השביעי ויאכלו שם לחם. ירושלמי אמר ר' יודא אבוה דר' מתניה וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בנ"י בצום ובשקים למה לא נאמר בכ"ג משום ברית דמועדא אם תימר דהוה בשבתא לית את יכיל דאת מחשב ומשכח צומא רבא בחד בשבא וכן משמע בפ' א' דראש השנה (דף י"ט) ותיפוק ליה דהוי ליה יום של מחר ראש חודש פירוש יום שני של ראש השנה וכל שכן חדש עצמו ואשכחן בפסחים ובשבועות ובתענית דראש חודש איקרי מועד ש"מ שאסור להתענות בראש השנה ובירושלמי בפרק סדר תעניות אלו אמרו ברביעה ראשונה ר' עקיבא אומר מתריעין אבל לא מתענין בראש השנה מתריעין ולא מתענין ר' יעקב מפקד לספריה אי אתא איניש ושאיל לכון אתון אמרין ליה בכל מתענין חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחנוכה ופורים. והא מתענין ערב ראש השנה כדאמר בירושלמי דנדרים בפרק קונם יין ר' יונתן ציים כל ערובת ריש שתא לכך יסד באופן מאתמול קדמנוך לחלותך מלך ואוכלים ליל ר"ה דבש למתק השנה במזמור הרנינו שהיו אומרים ביום ר"ה ומסיים סיומו דבש אשביעך וסמיך ליה (תהלים פ"ב) אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט וכן רמ"ז (תהלים י"ט) משפטי יי אמת ומתוקים מדבש וכן אומר בעזרא שתו ממתקים. ואומר (נחמיה ח') כי קדוש היום לאדונינו אדוני"נו בגימטריא באת בש תק"ט מ"טף. בגימטריא אבר"הם י"צחק וי"עקב שבזכות' ידיננו לטוב לכך יסד עוד יזכור לנו אהבת איתן אדונינו ובזכות הנעקד ישבית מדיננו ובזכות התם יוציא לאור דיננו כי קדוש היום לאדונינו.
ארך המשפט המליץ בא לעולם ומדת הדין באי' ביחד וזהו ויבא גם השטן בתוכם גם לרבות את המליץ זהו הנה בשמים עדי וסהדי במרומים זהו יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו והנשמה והגוף השמי"ם בגימטריא נשמ"ה לדי"ן בגימטריא ה"גוף כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. בואלה המשפטים הנה אנכי שולח מלאך ילך מלאכי לפניך וכן בכי תשא וכן מלאך יי רודף ומלאך יי דוחה (קהלת י') כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים. וכן בסוף דניאל וכן בזכריה גבי עומד בין ההדסים מלאכי חסד וצדקה סביב מדת הדין כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ. הרי משפט ממוצע וכתיב (תהלים ל"ג) אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ הרי משפט ממוצע וחסד אצל השם חסדי ה' אזכיר. (תהלים צ"א) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך מלאך טוב על ימינו והשטן בשמאלו ואמרו רבותינו הוא השטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות מות באת בש אפי'. אפי' בגימטריא מלא"ך כך המלאכים הפנימים לפניו מלאכי רחמים והאחורים אכזרים אותם שלפני הכבוד מכניסין את הכבוד מכניס באזניו. ומלאכי חבלה נחבאין במקום רחוק אבל כשחוטאין אז הנה ה' בא ממרחק בוער אפו. מיד לפניו ילך דבר יצא רשף לרגליו כענין ויצא הרוח ויעמוד לפני ה' ויאמר אני אפתנו וכתיב (דברים ט') כי יגורתי מפני האף והחמה זהו (איכה ג') סכות בענן לך מעבור תפלה (תהלים פ') עד מתי עשנת בתפלת עמך ומניין שחבוי המקטרג שכתוב (תהלים ע"ו) שארית חמות תחגור. ובעת משפט יבאו המליצים והמקטריגים ויוציאו הנשמות לפני כסא להליץ ולהשפט אז נוגה כאור תהיה אם משפטם אור יצא. אז קרנים מידו לו למלאכי רחמים באור פני מלך חיים, אבל אם למלאכי חבלה שהם חביון עוזו מיד לפניו ילך דבר ויבא גם השטן בתוכם להתיצב על ה' ואם הנשמות יקובלו עתירתם פני ילכו והניחותי לך ומזכירין זכותם וצדקתם של אבות ומעלים תפלת ישראל למעלה. ואם היה אדם חפץ לבטל גזירה להפוך מדת הדין לרחמים על ידי שם אז צריך להחליף הממונים וכועס שכתוב כ"י חר"ה לו" עלה עשן באפו השם בסופי תיבות ויש קטטה בפמליא של מעלה לכך סמך בירמיה הנני מיסב את כלי המלחמה אשר בידכם. אבל אולי יעשה יי אתנו ככל נפלאותיו שחפיצים להשביע בשמות לעשות נפלאות. אבל בתשובה ובתפלה יבטל הגזירה להשים שלום בפמליא של מעלה ושל מטה. לכך אמר בישעיה (כ"ז) או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי וכתיב למעלה פן יפקוד עליה לילה ויום אצרנה חמה אין לי וכתיב במלחמה אפשעה בה לכך סמך שלום יעשה לי לכן בזאת יכופר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו וסמך לו יתקע בשופר גדול לומר בתקיעת שופר כדי להסיר חטאתם ולרחם עליהם שלום יעשה לי. זהו (עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו בראש השנה לכך כתיב (ישעי' נ"ח) כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם.
בפסיקתא רבתי למה אין ישראל תוקעין מן התפלה הראשונה אלא בתפלת המוסף כדי שבשעה שעומדין בדין יהו מצוין מליאין מצות ויזכו בדין לכך אמר דוד (תהלים י"ז) תפלה לדוד שמעה ה' צדק. בפרק א' דראש השנה (דף ט"ז) אמר ר' אבהו תוקעין בשופר של איל כדי שאזכר לכם עקידת יצחק כאלו עקדתם לפני. אמר ר' יצחק למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב את השטן ובפרק בתרא (דף ל"ג) סדר תקיעות שלש של שלש שלש שהרי שטן בג' ענינים יורד ומחטיא עולה ומקטרג יורד וממית כנגדם תיקנו ג' תקיעות של ג' ג' לכפר' לכך בהפטרה ואמר (ישעי' נ"ז) סולו סולו פנו דרך יש בסופי תיבות שט"ן רפ"ש וטיט אין שלום וסמך ליה כשופר הרם קולך לערבב השטן. וכתיב (מלכים א' ה') אין שטן ופגע רע התחלת תיבות שופר. וכתיב אין שטן כי הוא מעורבב, לכל מצוה ומצוה פירשו במשנה או בגמ' הלכות אבל הלכות תקיעות התקין רבי אבהו בקיסרי ובתרועה היו מספקין אם היא שברים או תרועה ממש והוצרך לתקן בכל עניני ספיקות פן יבוא השטן בעניין אחר לכך שופר אצל השטן ולפי שהשטן הוא יצר הרע בג' עניני' מחטיא ומקטרג וממית לכך ג' תיבות בין שטן לשטן כגון (זכריה ג') והשטן עומד על ימינו לשטנו ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן, לכך תוקעין שלש של שלש שלש ואז זוכר זכות ג' אבות וכן ג' תיבות מן האבות (ויקרא כ"ו) וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור זהו להסיר מכשול מלב העקוב זכור לאברהם ליצחק וליעקב שכתוב בוהיה עקב תשמעון רק באבותיך חשק ה' ומלתם את ערלת לבבכם שתסירו יצר הרע מקרבכם שכתוב בכל מכל כל כדאיתא בשילהי פרק א' דבבא בתרא אבל בשבת אין תוקעין משום גזירה דרבה ועוד כי השבת אות וישראל נשמרים בו.
<h2>דף לב:</h2>
בפסיקתא רבתי למה אין ישראל תוקעין מן התפלה הראשונה אלא בתפלת המוסף כדי שבשעה שעומדין בדין יהו מצוין מליאין מצות ויזכו בדין לכך אמר דוד (תהלים י"ז) תפלה לדוד שמעה ה' צדק. בפרק א' דראש השנה (דף ט"ז) אמר ר' אבהו תוקעין בשופר של איל כדי שאזכר לכם עקידת יצחק כאלו עקדתם לפני. אמר ר' יצחק למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב את השטן ובפרק בתרא (דף ל"ג) סדר תקיעות שלש של שלש שלש שהרי שטן בג' ענינים יורד ומחטיא עולה ומקטרג יורד וממית כנגדם תיקנו ג' תקיעות של ג' ג' לכפר' לכך בהפטרה ואמר (ישעי' נ"ז) סולו סולו פנו דרך יש בסופי תיבות שט"ן רפ"ש וטיט אין שלום וסמך ליה כשופר הרם קולך לערבב השטן. וכתיב (מלכים א' ה') אין שטן ופגע רע התחלת תיבות שופר. וכתיב אין שטן כי הוא מעורבב, לכל מצוה ומצוה פירשו במשנה או בגמ' הלכות אבל הלכות תקיעות התקין רבי אבהו בקיסרי ובתרועה היו מספקין אם היא שברים או תרועה ממש והוצרך לתקן בכל עניני ספיקות פן יבוא השטן בעניין אחר לכך שופר אצל השטן ולפי שהשטן הוא יצר הרע בג' עניני' מחטיא ומקטרג וממית לכך ג' תיבות בין שטן לשטן כגון (זכריה ג') והשטן עומד על ימינו לשטנו ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן, לכך תוקעין שלש של שלש שלש ואז זוכר זכות ג' אבות וכן ג' תיבות מן האבות (ויקרא כ"ו) וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור זהו להסיר מכשול מלב העקוב זכור לאברהם ליצחק וליעקב שכתוב בוהיה עקב תשמעון רק באבותיך חשק ה' ומלתם את ערלת לבבכם שתסירו יצר הרע מקרבכם שכתוב בכל מכל כל כדאיתא בשילהי פרק א' דבבא בתרא אבל בשבת אין תוקעין משום גזירה דרבה ועוד כי השבת אות וישראל נשמרים בו.
